בעולם העסקים, מי ששורד הוא מי שיודע להתאים את עצמו בצורה הטובה ביותר לשינויים ולשיבושים הבלתי צפויים של הסביבה.

בכדי שארגון יוכל להתמודד עם כל צרה שלא תבוא הוא חייב להתנהל במצב של גמישות ניהולית המורכבת מגמישות בתחומים שונים:

• גמישות כלכלית (Financial Flexibility) הארגון צריך לגלות את מרחב התמרון שיש לו בכדי לשנות את תזרים הכספים כך שיוכל להגיב בצורה טובה יותר על צרכים בלתי צפויים או על הזדמנויות הנקרות לפניו.

• גמישות מבנית (Structural Flexibility) – הארגון צריך להתנתק מכל מבנה פורמלי שהגדיר אותו ולנסח מחדש את החוזה הבלתי פורמלי שבין העובדים להנהלה. חשוב להגדיר מחדש נוהלי עבודה וביצוע אפקטיביים שאותם ניתן יהיה ליישם בקלות וללא הפרעות.
• גמישות מספרית (Numerical Flexibility) – הארגון צריך להתאים את תמהיל העובדים מבחינת כמות ואיכות ודרישת השירות או המוצר ועל פי המצב בשוק. ככל שהארגון יגלה יותר גמישות בשעות העבודה, יאפשר עבודה מהבית ובתנאים המאפשרים שמירה על האיזון והצרכים המשפחתיים של העובדים כך הוא יצליח להתמודד עם קשיים טוב יותר.
• גמישות בכישורי עבודה (Skills Flexibility)– על הארגון לזהות את הכישורים הייחודים שיש לכל עובד ועובד ולעזור לו להרחיב אותם כך שיוכל לנצל את אותן המיומניויות בזמן המתאים.
• גמישות פרוצדורלית (Procedural Flexibility)– הארגון חייב להתאים את נהלי העבודה למציאות משתנה ולא להיקלע למצבים בהם הנהלים מעוותים את עבודת המחלקה ופוגעים ביעדי הארגון.
• גמישות פונקציונלית (Functional Flexibility)– היא היכולת של העובדים לבצע עבודות ותפקידים נוספים מעבר להגדרת התפקיד “היבשה” ולא על חשבון מטלותיהם המוגדרות.
  
  אם בעבר ניהול היה ממוקד מטרה ועיקר תשומת הלב היה נתון אל השורה התחתונה, הרי שכיום יש חשיבות רבה גם לתהליך וגם למידת המוערבות והשיתוף של העובדים בדרך להצלחה.

  אין ספק שגמישות אירגונית על כל חלקיה עוזרת הן לעובדים והן להנהלה לתפקד בצורה טובה יותר.